כאמור במאמר הקודם, סמים דפרסנטים, או מדכאים, הם אותם חומרים פסיכו-אקטיביים שמסוגלים לגרום להאטה בקצב התהליכים הטבעיים של מערכת העצבים המרכזית. יחד עם זאת, לכל אחד ואחד מהסמים הדפרסנטים יש תכונות ייחודיות משלו ועליהן יורחב להלן.
על קבוצת הדפרסנטים נמנים הסמים הבאים:
1. מריחואנה, חשיש ותוצרים אחרים של צמח ההמפ המכונים כף ונחשבים ליוצאי דופן בקבוצה, מפני שיש להם גם השפעות הלוצינוגניות.
2. אופיאטים ואופיואידים שמכונים שחורים ולבנים, שהם תוצרים טבעיים של פרג האופיום או תוצרים סינטטים של חומרים הדומים לאלה מפרג האופיום, ונחשבים חומרים ממכרים והרסניים במיוחד.
3. ברביטוראטים המכונים וורודים, שהיו בעבר נפוצים מאד בשימוש הרפואה המערבית.
4. ואליום וחומרי הרגעה אחרים המכונים מרגיעים, שהם תרופות להקלה על חרדה.
5. האלכוהול, שהוא מקובל ונפוץ כל כך, ואשר למרבה האירוניה נחשב לאחד הסמים הקלים והפשוטים, בו בזמן שמאות מליוני בני אדם בעולם נמצאים בשלב כזה או אחר של התמכרות אליו והוא הרסני מאד.
6. סדרה ארוכה של גזים ונוזלים נפוצים כמו אתר, דבקים, אצטון, צבעים, טינר ועוד רבים אחרים המכונים אינהלנטים - נישאפים.
7. חומרים פחות נפוצים כמו אקסטזי נוזלי ואבסינט.
כאמור, כל הסמים המדכאים משרים רוגע, שחרור מלחץ, נמנום, שינה, עימעום עירנות כלפי הסביבה, אפטיות, ירידה בחידוד החושים, ירידה בתגובה לגירויים, ירידה ביכולת להתרכז, קושי לחשוב באופן ממוקד, ספונטניות וירידה בפעילות הפיסית. במילים אחרות, הם גורמים למצב מנוחה ורגיעה. בנוסף לכך, הסמים הדפרסנטים הם אדיטיביים. כלומר אם שותים יין ואחר כך מעשנים מריחואנה ואחר כך בולעים ואליום, הגוף ירגיש את סך ההשפעה של כל החומרים גם יחד והתוצאה, מבחינת הדיכוי של מערכת העצבים, תהיה כאילו נלקחו שלוש מנות מאחד החומרים האלה. לכן אסור לערבב תרופות עם אלכוהול או סמים: התוצאה הסופית היא סך כל הדיכוי וזה עלול להסתיים בדיכוי לקומה או מוות.
1. מריחואנה וחשיש
מריחואנה וחשיש מופקים מצמח ששמו הבוטני קנביס סטיבה ושמו הפופולארי צמח ההמפ. ישנם עוד צמחי קנביס (אינדיקה ורודולריס) שיש בהם חומרים פסיכו-אקטיביים, אבל כאשר מדברים על מריחואנה הכוונה לתוצרים של הקנביס סטיבה. החומר הפעיל הוא טטרא-הידרו-קנבינול, ובקיצור THC. מריחואנה, או מה שנקרא גראס בהיר, היא תוצר הכתישה של עלים, פרחים וענפים יבשים של הקנביס. היא מכילה בערך 2-5 אחוז חומר פעיל. גנג'ה וסנסמילה הם שמנים שממצים מהחלק העליון היבש של צמח הנקבה, זה נקרא גראס כהה ומכיל 5-8 אחוז חומר פעיל. חשיש וצ'ארס הם שמנים שממצים מפרחי צמח הצמח הנקביים, הם נקראים גראס גראס שחור, ובהם 10-20 אחוז חומר פעיל. במילים פשוטות, חשיש יותר מרוכז ממריחואנה.
בדרך כלל מגלגלים את הגראס למיניו בתוך סיגריה, מה שנקרא ג'וינט, ומעשנים. אפשר גם לחמם ולהמיס לתוך מאפה ולאכול. ההשפעות באכילה הן חזקות ביותר ועלולות להפוך לחוויה פסיכו-דאלית.
החומר הפעיל של הגראס פועל על רצפטור שקיבל את שמו מהמריחואנה, הוא נקרא קאנאבינואיד רצפטור, על שם הקנביס סטיבה. ההשפעות שלו - שינוי בתפיסת הזמן והמרחב כך שזמנים ומרחקים נראים אחרת מהרגיל, מצבי רוח הופכים קיצוניים יותר כלומר אם מרגישים פחד הוא יחריף ואם נמצאים במצב רוח טוב הוא ישתפר יותר, פחדים או צחוקים ילוו את ההרגשה הכללית, יהיה קושי לצאת ממצב של סינוור ותהיה אדמומית בעיניים, תורגש ירידה ביכולת להתרכז ושאר ההשפעות של המדכאים כמו נמנום ורגיעה, תהיה הגברה קלה בקצב הלב ובלחץ הדם, לפעמים בחילה, חוסר שווי משקל, תאבון מוגבר, חשק מיני מוגבר וחברותיות.
לא ידועים מקרי התמכרות לגראס. משתמשים כבדים דיווחו שההשפעות חולפות לחלוטין תוך מספר שבועות אבל נזקים כתוצאה מהעישון, כמו סרטן באזור הפה, או נזק לא הפיך ליכולת הלימודית של תינוקות שאימן עישנה בהריון, הם נזקים בלתי הפיכים.
2. אופיאטים ואופיואידים
אופיום מקבלים על ידי שחורצים את תרמילי פרג האופיום, מניחים לתרמילים לטפטף, המיץ הלבן שיוצא מהתרמיל נקרש ומשחיר וככזה הוא נחשב שרף האופיום, ששאיפת עשן הנפלט משריפתו משרה את כל השפעות האופיום. ברפואה המערבית מפיקים מורפין וקודאין מפרג האופיום. הניסיון ליצור חומרים סינטטים דומים למורפין, שהוא תרופה מצויינת לשיכוך כאב אבל ממכר, הובילה ליצור סדרה ארוכה של חומרים מסוכנים ביותר לאדם ולכל חי ובינהם המפורסם מכולם - ההירואין. כל האופיאטים והאופיואידים נחשבים לחומרים ממכרים ביותר, חלקם נחשבים לסמים ההרסניים ביותר שיש.
ההשפעה החזקה ביותר של כל האופיאטים והאופיואידים היא שיכוך כאב ואופוריה, מה שנקרא אנגלסיה, או פלאש. ההרגשה האופורית היא כל כך נפלאה שרוצים לחזור ולהשתמש בהם. ההרגשה הזו כוללת עונג, שאננות, סיפוק עצמי, אפטיות, נימנום, וכמו ענן מנטלי. אם משתמשים בכמות מעט יותר גדולה, רק מיליגרמים ספורים יותר, אז מבחינה פיסיולוגית יכולות להיות השפעות קשות כמו ירידה בקצב הנשימה וחנק.
תוך זמן קצר מתחילת השימוש בחומרים אופיאטים ואופיואידים מתחילים כאבים בכל הגוף, קושי מוטורי לבצע פעולות, עייפות, התמקדות בניסיון להשיג עוד סם, פחד, וויתור על אמצעים ועל מערכות יחסים כדי להשיג עוד סם, אלימות, מעורבות בפשע, לחץ נפשי עצום בגלל תחושת המלכוד, התדרדרות רפואית, פגיעה בכבד ובמערכת הנשימה, התדרדרות לסביבת חיים מוזנחת, קריסה עד מוות.
בקיצור - אופיאטים ואופיואידים הם סמים מסוכנים.
3. ברביטוראטים
ברביטוראטים הם סדרה של תרופות שקל למצוא בבתי המרקחת בצורת טבליות, סירופ או תמיסות הזרקה. יש כאלה שמשפיעים תוך זמן קצר מרגע השימוש ויש ברביטוראטים שמתמוססים לאט בגוף ולכן חולף זמן רב עד שהם מתחילים להשפיע ועד שהם עוזבים את הגוף. ההשפעה הנפוצה שלהם היא השריית שינה ונמנום. יחד עם זאת, הם גורמים לחלומות עזים ומגבירים כאב אם ישנו כאב, לכן השינה בהשפעתם היא לפעמים לא נעימה.
שימוש בברביטוראטים בזמן ההריון פוגע קשות בעוברים.
4. ואליום ותרופות הרגעה.
חרדה היא נחלת מאות מיליוני בני אדם בעולם ולכן יוצרו הרבה תרופות לשיכוכה. אלה תרופות מתקדמות וטובות יותר מהברביטוראטים, כי הן יותר ספציפיות ופחות ממכרות. בספרות הם מכונים בנזודיאזפינים. משתמשים בהם למתח זמני כמו ניתוח או טיסה והם לא מתאימים למתח כרוני או דכאון. כל המרגיעם משרים שחרור, ירידה בריכוז כבדות ושינה. אסור להשתמש בהם בהריון.
5. אלכוהול
אלכוהול נמצא ביין, בירה, ליקר, וודקה וכולי. אלכוהול הוא לא משקה תמים וכולנו טועים בו. העולם מלא בתי גמילה מאלכוהול והרבה משפחות ואנשים סובלים מאלכוהליזם. כולם מכירים את ההשפעות של האלכוהול אבל מעטים יודעים שאפשר למות ממנו. אם שותים בקצב מהיר מידי אפשר בקלות לדכא את מערכת העצבים למצב של קומה ומוות עוד לפני שחשים שיכרות, ואז למות. כדי להיות רחוקים מהמצב הזה צריך לשתות בקצב פירוק האלכוהול על ידי הכבד. הקצב הזה הוא בערך מנת אלכוהול בשעה - מנת אלכוהול זה פחית בירה 360 מ"ל או כוס יין 120 מ"ל, או כוס וויסקי 30 מ"ל.
מה בעצם קורה לאנשים ששותים כמויות גדולות של אלכוהול? ירידה בתפקוד המנטלי, שינויים במערכות יחסים, תאונות דרכים, התפתחות של תת תזונה, התפתחות של מראה נפוח, חולשת שרירים ונזק לשריר הלב, התפתחות של רעידות בגפיים, ירידה ביכולת הגוף להתנגד למחלות, סיכוי גדול יותר לסרטן, נזק לא הפיך לתאי מוח ונזק למערכת העיכול.
מה קורה כשמנסים להפסיק לשתות? הקאות, התכווצויות שרירים, סיוטי לילה, בלבול, דכאון, איבוד כיוון, תסיסה, תחושת רדיפה, בעיות תפיסה, מחסור שינה עוותות ורעד. במילים אחרות - דרוש סיוע רפואי ומנטלי.
על ריכוז האלכוהול המותר בדם לצורכי נהיגה יפורסם מאמר בנפרד.
6. אינהלנטים
אינהלנטים הם אותם עשרות אלפי סוגים של חומרים שאפשר לשאוף לריאות: דבקים, חומרי בניה, תרסיסי צבע, מדללי צבע, תרסיסים לעיצוב שיער, חומרים לניקוי מחשבים, חומרים לטיפול בציפורניים, דלקים, מסירי מדבקות, קצפים, חומרי בעירה ועוד ועוד חומרים אשר בדרך כלל הופכים לגזים כאשר הם נחשפים לאוויר. מרטיבים אריג בחומר ומצימידים לאף, או שממלאים שקית ומצמידים לאף.
רוב מקרי המוות משאיפת אינהלנטים היא של בנים. הסיבה לא ידועה.ההשפעות: רגיעה, אופוריה, ירידה בפעילות המוטורית, איבוד שווי משקל, הזיות, חולשת שרירים, הזיות עד מוות.
אפשר לשאול שאלות.
להתראות
סיגלית בינימין
על קבוצת הדפרסנטים נמנים הסמים הבאים:
1. מריחואנה, חשיש ותוצרים אחרים של צמח ההמפ המכונים כף ונחשבים ליוצאי דופן בקבוצה, מפני שיש להם גם השפעות הלוצינוגניות.
2. אופיאטים ואופיואידים שמכונים שחורים ולבנים, שהם תוצרים טבעיים של פרג האופיום או תוצרים סינטטים של חומרים הדומים לאלה מפרג האופיום, ונחשבים חומרים ממכרים והרסניים במיוחד.
3. ברביטוראטים המכונים וורודים, שהיו בעבר נפוצים מאד בשימוש הרפואה המערבית.
4. ואליום וחומרי הרגעה אחרים המכונים מרגיעים, שהם תרופות להקלה על חרדה.
5. האלכוהול, שהוא מקובל ונפוץ כל כך, ואשר למרבה האירוניה נחשב לאחד הסמים הקלים והפשוטים, בו בזמן שמאות מליוני בני אדם בעולם נמצאים בשלב כזה או אחר של התמכרות אליו והוא הרסני מאד.
6. סדרה ארוכה של גזים ונוזלים נפוצים כמו אתר, דבקים, אצטון, צבעים, טינר ועוד רבים אחרים המכונים אינהלנטים - נישאפים.
7. חומרים פחות נפוצים כמו אקסטזי נוזלי ואבסינט.
כאמור, כל הסמים המדכאים משרים רוגע, שחרור מלחץ, נמנום, שינה, עימעום עירנות כלפי הסביבה, אפטיות, ירידה בחידוד החושים, ירידה בתגובה לגירויים, ירידה ביכולת להתרכז, קושי לחשוב באופן ממוקד, ספונטניות וירידה בפעילות הפיסית. במילים אחרות, הם גורמים למצב מנוחה ורגיעה. בנוסף לכך, הסמים הדפרסנטים הם אדיטיביים. כלומר אם שותים יין ואחר כך מעשנים מריחואנה ואחר כך בולעים ואליום, הגוף ירגיש את סך ההשפעה של כל החומרים גם יחד והתוצאה, מבחינת הדיכוי של מערכת העצבים, תהיה כאילו נלקחו שלוש מנות מאחד החומרים האלה. לכן אסור לערבב תרופות עם אלכוהול או סמים: התוצאה הסופית היא סך כל הדיכוי וזה עלול להסתיים בדיכוי לקומה או מוות.
1. מריחואנה וחשיש
מריחואנה וחשיש מופקים מצמח ששמו הבוטני קנביס סטיבה ושמו הפופולארי צמח ההמפ. ישנם עוד צמחי קנביס (אינדיקה ורודולריס) שיש בהם חומרים פסיכו-אקטיביים, אבל כאשר מדברים על מריחואנה הכוונה לתוצרים של הקנביס סטיבה. החומר הפעיל הוא טטרא-הידרו-קנבינול, ובקיצור THC. מריחואנה, או מה שנקרא גראס בהיר, היא תוצר הכתישה של עלים, פרחים וענפים יבשים של הקנביס. היא מכילה בערך 2-5 אחוז חומר פעיל. גנג'ה וסנסמילה הם שמנים שממצים מהחלק העליון היבש של צמח הנקבה, זה נקרא גראס כהה ומכיל 5-8 אחוז חומר פעיל. חשיש וצ'ארס הם שמנים שממצים מפרחי צמח הצמח הנקביים, הם נקראים גראס גראס שחור, ובהם 10-20 אחוז חומר פעיל. במילים פשוטות, חשיש יותר מרוכז ממריחואנה.
בדרך כלל מגלגלים את הגראס למיניו בתוך סיגריה, מה שנקרא ג'וינט, ומעשנים. אפשר גם לחמם ולהמיס לתוך מאפה ולאכול. ההשפעות באכילה הן חזקות ביותר ועלולות להפוך לחוויה פסיכו-דאלית.
החומר הפעיל של הגראס פועל על רצפטור שקיבל את שמו מהמריחואנה, הוא נקרא קאנאבינואיד רצפטור, על שם הקנביס סטיבה. ההשפעות שלו - שינוי בתפיסת הזמן והמרחב כך שזמנים ומרחקים נראים אחרת מהרגיל, מצבי רוח הופכים קיצוניים יותר כלומר אם מרגישים פחד הוא יחריף ואם נמצאים במצב רוח טוב הוא ישתפר יותר, פחדים או צחוקים ילוו את ההרגשה הכללית, יהיה קושי לצאת ממצב של סינוור ותהיה אדמומית בעיניים, תורגש ירידה ביכולת להתרכז ושאר ההשפעות של המדכאים כמו נמנום ורגיעה, תהיה הגברה קלה בקצב הלב ובלחץ הדם, לפעמים בחילה, חוסר שווי משקל, תאבון מוגבר, חשק מיני מוגבר וחברותיות.
לא ידועים מקרי התמכרות לגראס. משתמשים כבדים דיווחו שההשפעות חולפות לחלוטין תוך מספר שבועות אבל נזקים כתוצאה מהעישון, כמו סרטן באזור הפה, או נזק לא הפיך ליכולת הלימודית של תינוקות שאימן עישנה בהריון, הם נזקים בלתי הפיכים.
2. אופיאטים ואופיואידים
אופיום מקבלים על ידי שחורצים את תרמילי פרג האופיום, מניחים לתרמילים לטפטף, המיץ הלבן שיוצא מהתרמיל נקרש ומשחיר וככזה הוא נחשב שרף האופיום, ששאיפת עשן הנפלט משריפתו משרה את כל השפעות האופיום. ברפואה המערבית מפיקים מורפין וקודאין מפרג האופיום. הניסיון ליצור חומרים סינטטים דומים למורפין, שהוא תרופה מצויינת לשיכוך כאב אבל ממכר, הובילה ליצור סדרה ארוכה של חומרים מסוכנים ביותר לאדם ולכל חי ובינהם המפורסם מכולם - ההירואין. כל האופיאטים והאופיואידים נחשבים לחומרים ממכרים ביותר, חלקם נחשבים לסמים ההרסניים ביותר שיש.
ההשפעה החזקה ביותר של כל האופיאטים והאופיואידים היא שיכוך כאב ואופוריה, מה שנקרא אנגלסיה, או פלאש. ההרגשה האופורית היא כל כך נפלאה שרוצים לחזור ולהשתמש בהם. ההרגשה הזו כוללת עונג, שאננות, סיפוק עצמי, אפטיות, נימנום, וכמו ענן מנטלי. אם משתמשים בכמות מעט יותר גדולה, רק מיליגרמים ספורים יותר, אז מבחינה פיסיולוגית יכולות להיות השפעות קשות כמו ירידה בקצב הנשימה וחנק.
תוך זמן קצר מתחילת השימוש בחומרים אופיאטים ואופיואידים מתחילים כאבים בכל הגוף, קושי מוטורי לבצע פעולות, עייפות, התמקדות בניסיון להשיג עוד סם, פחד, וויתור על אמצעים ועל מערכות יחסים כדי להשיג עוד סם, אלימות, מעורבות בפשע, לחץ נפשי עצום בגלל תחושת המלכוד, התדרדרות רפואית, פגיעה בכבד ובמערכת הנשימה, התדרדרות לסביבת חיים מוזנחת, קריסה עד מוות.
בקיצור - אופיאטים ואופיואידים הם סמים מסוכנים.
3. ברביטוראטים
ברביטוראטים הם סדרה של תרופות שקל למצוא בבתי המרקחת בצורת טבליות, סירופ או תמיסות הזרקה. יש כאלה שמשפיעים תוך זמן קצר מרגע השימוש ויש ברביטוראטים שמתמוססים לאט בגוף ולכן חולף זמן רב עד שהם מתחילים להשפיע ועד שהם עוזבים את הגוף. ההשפעה הנפוצה שלהם היא השריית שינה ונמנום. יחד עם זאת, הם גורמים לחלומות עזים ומגבירים כאב אם ישנו כאב, לכן השינה בהשפעתם היא לפעמים לא נעימה.
שימוש בברביטוראטים בזמן ההריון פוגע קשות בעוברים.
4. ואליום ותרופות הרגעה.
חרדה היא נחלת מאות מיליוני בני אדם בעולם ולכן יוצרו הרבה תרופות לשיכוכה. אלה תרופות מתקדמות וטובות יותר מהברביטוראטים, כי הן יותר ספציפיות ופחות ממכרות. בספרות הם מכונים בנזודיאזפינים. משתמשים בהם למתח זמני כמו ניתוח או טיסה והם לא מתאימים למתח כרוני או דכאון. כל המרגיעם משרים שחרור, ירידה בריכוז כבדות ושינה. אסור להשתמש בהם בהריון.
5. אלכוהול
אלכוהול נמצא ביין, בירה, ליקר, וודקה וכולי. אלכוהול הוא לא משקה תמים וכולנו טועים בו. העולם מלא בתי גמילה מאלכוהול והרבה משפחות ואנשים סובלים מאלכוהליזם. כולם מכירים את ההשפעות של האלכוהול אבל מעטים יודעים שאפשר למות ממנו. אם שותים בקצב מהיר מידי אפשר בקלות לדכא את מערכת העצבים למצב של קומה ומוות עוד לפני שחשים שיכרות, ואז למות. כדי להיות רחוקים מהמצב הזה צריך לשתות בקצב פירוק האלכוהול על ידי הכבד. הקצב הזה הוא בערך מנת אלכוהול בשעה - מנת אלכוהול זה פחית בירה 360 מ"ל או כוס יין 120 מ"ל, או כוס וויסקי 30 מ"ל.
מה בעצם קורה לאנשים ששותים כמויות גדולות של אלכוהול? ירידה בתפקוד המנטלי, שינויים במערכות יחסים, תאונות דרכים, התפתחות של תת תזונה, התפתחות של מראה נפוח, חולשת שרירים ונזק לשריר הלב, התפתחות של רעידות בגפיים, ירידה ביכולת הגוף להתנגד למחלות, סיכוי גדול יותר לסרטן, נזק לא הפיך לתאי מוח ונזק למערכת העיכול.
מה קורה כשמנסים להפסיק לשתות? הקאות, התכווצויות שרירים, סיוטי לילה, בלבול, דכאון, איבוד כיוון, תסיסה, תחושת רדיפה, בעיות תפיסה, מחסור שינה עוותות ורעד. במילים אחרות - דרוש סיוע רפואי ומנטלי.
על ריכוז האלכוהול המותר בדם לצורכי נהיגה יפורסם מאמר בנפרד.
6. אינהלנטים
אינהלנטים הם אותם עשרות אלפי סוגים של חומרים שאפשר לשאוף לריאות: דבקים, חומרי בניה, תרסיסי צבע, מדללי צבע, תרסיסים לעיצוב שיער, חומרים לניקוי מחשבים, חומרים לטיפול בציפורניים, דלקים, מסירי מדבקות, קצפים, חומרי בעירה ועוד ועוד חומרים אשר בדרך כלל הופכים לגזים כאשר הם נחשפים לאוויר. מרטיבים אריג בחומר ומצימידים לאף, או שממלאים שקית ומצמידים לאף.
רוב מקרי המוות משאיפת אינהלנטים היא של בנים. הסיבה לא ידועה.ההשפעות: רגיעה, אופוריה, ירידה בפעילות המוטורית, איבוד שווי משקל, הזיות, חולשת שרירים, הזיות עד מוות.
אפשר לשאול שאלות.
להתראות
סיגלית בינימין
"כל דבר יכול להיות במקרה סיבה לתקווה או לפחד" ברוך שפינוזה
